1. הודעה על תנאי עבודה ("הודעה לעובד")
מעסיק חייב למסור לעובדים הודעה על תנאי עבודתם בכתב, לא יאוחר מ-30 ימים מיום תחילת העבודה, בטופס דוגמת זה.
במידה ומעסיק מסר לעובד הסכם עבודה הכולל התייחסות לכל הנושאים אותם נדרש לציין בהודעה על תנאי עבודה, אין הוא מחויב למסור גם הודעה על תנאי עבודה.
על ההודעה לכלול, בין היתר, פירוט לגבי: זהות המעסיק וזהות העובדים, תאריך תחילת העבודה ותקופת העבודה, אורך יום העבודה, יום המנוחה השבועי, השכר, תשלומים עבור תנאים סוציאליים וכן תיאור עיקרי התפקיד של העובד.
מעסיק שלא מסר הודעה לעובד כנדרש, יידרש להוכיח (נטל הוכחה) את טענתו בקשר לתנאי העבודה, במידה והעובד יגיש כנגדו תביעה בעניין הקשור לתנאי העבודה.
2. הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות
א. כללי:
מעסיק המבקש לפטר עובדים, וכן עובדים המעוניינים להתפטר מעבודתם, חייבים לעשות זאת בכתב ומראש. תקופת ההודעה המוקדמת מחושבת בהתאם לוותק שצברו העובדים באותו מקום עבודה ובהתאם לאופן תשלום השכר (שעתי/יומי/חודשי). בהודעה יש לציין, בין היתר, את יום הוצאת ההודעה, וכן את היום שבו יחסי העבודה יסתיימו בפועל, בהתאם לתקופת ההודעה המוקדמת הקבועה בחוק, המחושבת בהתאם לוותק שצברו העובדים באותו מקום עבודה.
ב. פיצויים במקרה של הפרת החובה למתן הודעה מוקדמת
• מעסיקים שלא נתנו לעובדים הודעה מוקדמת, חייבים בתשלום פיצוי לעובדים בגובה השכר הרגיל שהעובדים היו זכאים לו, אילו עבדו בתקופת ההודעה המוקדמת.
• עובדים שלא נתנו למעסיק הודעה מוקדמת, חייבים בתשלום פיצוי למעסיק בגובה השכר הרגיל שהעובדים היו זכאים לו, אילו עבדו בתקופת ההודעה המוקדמת. במקרה זה המעסיק רשאי לנכות את סכום הפיצוי מכל סכום המגיע מהמעסיק לעובדים.
ג. ויתור על עבודת העובדים בתקופת ההודעה המוקדמת
מעסיקים רשאים להודיע לעובדים כי הם מוותרים על עבודתם בתקופת ההודעה המוקדמת, ובכך להביא לסיום את עבודת העובד באופן מידי. זאת, בתנאי שישלמו לעובד את שכרו המלא עבור תקופה זו. במקרה זה העובדים זכאים לשכר בעד תקופת ההודעה המוקדמת, ואם לא ניצלו את מלוא ימי החופשה השנתית שנצברו לזכותם, הם יהיו זכאים בנוסף גם לפדיון ימי חופשה.
ד. קיזוז חופשה שנתית מתקופת הודעה מוקדמת
אסור למעסיקים לכפות על עובדים לנצל במהלך תקופת ההודעה המוקדמת ימי חופשה שנצברו לזכותם, בין אם מדובר בפיטורים או בהתפטרות. עם זאת, ניתן לקזז מתקופת ההודעה המוקדמת חלק מימי החופשה שנצברו לזכות העובדים, העולים על 14 ימים. במקרה זה על המעסיקים להוכיח שהוצאת העובדים לחופשה נעשתה כדין, כלומר: שהמעסיקים קיזזו את חלק מימי החופשה מתקופת ההודעה המקודמת מסיבות ענייניות ובתום לב, לדוגמא מסיבות הקשורות בצרכי העבודה. בכל מקרה עובדים רשאים לנצל חופשה שנתית שנצברה לזכותם, במהלך ימי ההודעה המוקדמת, בתנאי שלפחות 14 ימים מתקופת ההודעה המוקדמת לא יהיו חופפים לחופשה.